מבוא התלמוד, פרק אחד עשר
ועתה נתחיל להציג לפני הקורא תקנות נשיאים וראשי סנהדרין לפי סדר זמניהם:
יוחנן כהן גדול בטל את העוררין והנוקפין, ותקן טבעות שיהי' מוכשרין להכניס בהם צוארי הקורבנות (סוטה מ"ח ע"א);
בית דין של חשמונאים תקנו להדליק נרות חנוכה שמונה ימים, וגם לומר הלל והודיה באלו הימים (שבת כ"א ע"ב); וגם התחילו בתיקון איזהו ימים טובים האמורים במגילת תענית נגד הצדוקים;
שמעון בן שטח תקן שיתנו כתובה לאשה (שבת י"ד ע"ב);
הלל הזקן תקן פרוזבל, ועל ידי זה שביעית אינו משמט ולא יהיה נעילת דלת בפני לווין (משנה סוף שביעית, גיטין ל"ו ע"ב); והנה סיימו שם במשנה, 'וזו אחת מן התקנות שהתקין הלל הזקן' ולא מצאתי עוד תקנה אחרת להלל, רק מה שזכרו חז"ל עוד (גיטיו ע"ד ע"ב [ערכין פ"ט,מ"ד]) בראשונה היה נטמן יום האחרון משנים עשר חודש כדי שיהיה מחלט הבית בידו, התקין הלל הזקן שיהיה חולש מעותיו [בלשכה] ושובר [שה עמוד ב] הדלת [ונכנס]; זולת זה לא ידעתי לו תקנה אחרת רק איסור שני פרקים הראשונים לענין חרישה ערב שביעית, אשר נקרא בלשון הגמרא (מו"ק ג' ע"ב) בשם 'תקנה', אולם מזה דאינה רק גזירה ומניעה כמ"ש למעלה בענין הגזירות, הנה נוסף ע"ז שם הוא בית הלל, ולא בשם הלל;
ואפשר לכלול עוד מ"ש (ב"מ [פ"ה מ"ט] ע"ה ע"א): 'הלל אומר: לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנה דמים', ודבר זה לעשותו דמים למען ימנע מאיסור ריבית בכלל תקנה הוא;
ועל אלו התקנות כוונה המשנה סוף שביעית;
רבן גמליאל הזקן נכדו של הלל, תקן ארבע תקנות:
א')שהעדים המעידים על קדוש החודש, יש להם אלפים אמה לכל רוח (ר"ה כ"ג ע"ב);
ב') שיבטל הבעל הגט ששלח ע"י שליח, דוקא בפני השליח מפני תקון העולם (גיטין ל"ב ע"ב);
ג') התקין רבן גמליאל הזקן, שיהא כותב בגט שם האיש והאשה וכל שום וחניכא שיש להם;
ד') התקין רבן גמליאל הזקן שתהא האשה נודרת ליתומים, ותספיק זאת לגבות כתובתה (גיטין ל"ד ע"ב);
עוד מצינו אמר ר' גמליאל הזקן: תקנה גדולה התקנו שיהיו העדים מפרשין שמותם הגט: (גיטין ל"ו ע"א);
יהושוע בן גמלא היה כהן גדול, כדאמרינן ביומא י"ח ע"ב, יבמות ס"א ע"א, ותקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר (בבא בתרא כ"א ע"א);
רבן יוחנן בן זכאי תקן תשע תקנות מנויות שם בפרטות בתלמודנו (ר"ה ל"א ע"ב) ואלו הם:
א') משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהי' תוקעין בכל מקום שיש בית דין;
ב') משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהיה לולב ניטל במדינה כל שבעה;
ג') שיהיה יום הנף כולו אסור - כבר נזכר לעיל בין הגזירות;
ד') התקין ריב"ז שיהי' מקבלין עדות החודש כל היום;
ה') התקין ריב"ז אפי' ראש ב"ד בכ"מ [בכל מקום], שלא יהיו העדים הולכים רק למקום הועד;
ו') שלא יהי' כהנים עולים לדוכן בסנדלהון:
ז') משחרב בית המקדש התקינו ע"י ריב"ז שלא יהיו מחללין שבת רק על ניסן ותשרי [שו עמוד א] בלבד;
ח') שאין גר צדק צריך להפריש רובע לקינו מפני התקלה
ט') שאין צריך להוליך פירות לירושלים ויוכל להעלות דמיו
י') רבן גמליאל דיבנה נכד ר"ג הזקן תקן ברכת המינים (ברכות כ"ט ע"א) באמת בגמרא אמרו שמואל הקטן תקן ברכת המינים, ואולם הרמב"ם רפ"ב מה' ברכות כתב דרבן גמליאל ובית דינו תקנו ברכת המינים, והיינו שהיה נשיא ושמואל הקטן מבית דינו היה (סנהדרין יא ע"א) ונתחקה ברכה זו למטבע קבוע רק ע"י הנשיא, מפ"ז נקראת על שמו, כמ"ש למעלה בענין תקנת אנשי כנסת הגדולה שנתיחסו לעזרא*)
- ) ראיתי בספר יוהסין שכ' דר"ג שתקן ברכת המינים היה ר"ג הזקן, אכן מזה שאמרו בברכות 'ביבנה תקנו', הנה ר"ג הזקן לא מצינו ביבנה! אולם מצד אהר נראה דצדקו דברי היוהסין, דשמואל הקטן נתנבא בשעת מיתתו 'שמעון וישמעאל לחרבא' (סנהדרין י"א ע"א) ורבן שמעון בן גמליאל אשר נהרג ב' שנים קודם החורבן
היה בן ר"ג הזקן ואביו של ר"ג דיבנה - ראינו דבשעת פטירתו של שמואל הקטן היה רשב"ג אביו של ר"ג דיבנה בחיים ומשתמש בנשיאות, ואין אפשרות לנשיאותו של ר"ג דיבנה בזמן הזה אשר שמואל הקטן חי, ועי' סדר הדורות ערך ר"ג הזקן שהאריך
בזה.
רבינו הקדוש נכד ר"ג דיבנה הושיב ב"ד ונמנה שאם שהתה השדה בפני סקריקיז שנים עשר חודש - כל הקודם ליקה
זכה, ונותן לבעלים חלק רביעי (גיטין נ"ה ע"ב); וכן התקין בעם שבשדות ראתה יום אחד תמנה ששה והיא (נדה ס"ו ע"א);
תקנות אושא מנויות בתלמודנו (כתובות מ"ט ע"ב, נ ע"א) ואלו הן:
א) באושא התקינו שיהא אדם זן בניו ובנותיו כשהם קטנים
ב) באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו נזונים מהם
ג) באושא התקינו המבזבז אל יבובו ייתר מחומש
ד) באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה, מכאן ואילך יורד עמו לחייו
ה) באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות**
ומה דבעי הש"ס בכתובות שם הילכתא כוותי' אע"ג דתקנות אושא אלו יצאו מפי ב"ד הגדול של ר"ג הזקן אשר אמרינן (ר"ה ל"א ע"ב) שהלך משפרעם לאושא, ועל תקנה כוללת שיצאה מפי הנשיא לא שמענו מהלוקה כלל, וצריך לומר כיון דלא מצינו זכר לתקנות אלו במשנה וברייתא רק היה ידוע להאמוראים, ומסופק הש"ס אם אמת הדבר בקבלה זו דב"ד של אושא תקנו כך וכך; אבל אם היה אמת
דתקנו ב"ד הגדול של אושא - פשיטא דלא היו מסופקים אם הלכה כוותייהו; וע' ירושלמי ריש פיאה במעשה של ר' ישבב שבזבו נכסיו, ובסדר הדורות ערך ר"ג הזקן ע"ש;
וע' ר"ה ל"א ע"ב עשר גליות גלתה ישראל???;
ברכות ???
[שו טור ב]
הטוב והמטיב ביבנה תקנוה (ברכות מ"ח ע"ב), היינו ע"כ ר"ג דיבנה שהיה נשיא לישראל אחרי שמת ר"י בן זכאי, והיה נוהג נשיאותו גם אחרי מות ר' עקיבא שהיה בהרוגי ביתר.
