מבוא התלמוד, פרק שמונה ועשרים
ונבא עתה לבאר המופתים יוצאים מגדר הטבע, אשר נמצאו ברוב ענין בספרי התלמוד ובברייתות, ולהזכיר גם כן דעת רבותינו הקדמונים והחלטת דעתם וחריצת משפטם, כגון מה שאמרו חז"ל (תענית י"א ע"א) שנקדה לו חמה לנקדימון בן גוריון; ולרבי פנחס בן יאיר נקרע נהר גינאי (חולין ו' ע"א): וכן הנסים שהראה רבי אליעזר בן
[שלה עמוד ב]
הורקנוס, לחזק דבריו בעובדא דתנור עכנאי, מכותלי בית המדרש ומן אמת המים (ב"מ נ"ט ע"ב): וכן כל הניסים אשר ארעו לחוני המעגל ולר' חנינא בן דוסא, הנזכרים אצלנו במסכת תענית, בפירקי דחסידי, ועוד הרבה נסים ונפלאות יוצאות מגדר הטבע והמציאות, אשר באו בארוכה בתלמוד ויאריך הספור להעתיקם הנה, רק באתי לעורר כי לדת רובי החכמים, ראוי לקחת הדברים כפשוטם, ולהאמין שהם דברים ככתבם, וכן ארעו נסים הללו לצדיקים וקדושים הללו באמת, וכמו שהחוב על איש אשר בשם ישראל יכונה להאמין כי הנסים הכתובים בכתבי קודש, המה כפשוטם, ונעשו בפועל ממש, כן ראוי וישר להאמין, כי שינה ד' את הלוך הטבע, עבור החסידים והקדושים מבעלי התנאים והאמוראים, וכן הוא דעת רבינו האי גאון מובא בכותב לעין יעקב פרק שני דחגיגה, וז"ל: דע כי דבר זה מקובל היה אצל הראשונים יחד, ולא היה אחד מהם מכחיש בו, כי הקב"ה, עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה את הצדיקים מראות נוראות, כדריך שהוא מראה את הנביאים, כי תקנות יש לעולם בדברים הללו, ואין בהם הפסד כל עקר, כי יודע אלהים שאין טוענין בו טענה בטלה, וכל מה שנעשה לר' חנינא בן דוסא וזולתו, מאמינים בו ולא מכחישים. וכשצמח מר רב שמואל בן חפני ז"ל, וכיוצא בו, שאמרו שאין המראות הללו נראות אלא לנביאים, ולא נעשה נסים כאלו אלא לנביאים לבד, ומכחישים בכל מעשה שנאמר שנעשה גם לצדיקים, ואמרו כי אין זה הלכה אף במעשה של ר' עקיבא שצפה בהיכלות, ומעשה דר' נחוניא בן הקנה, ואנו סוברים כי הקב"ה עושה נסים ונפלאות לצדיקים ומראה היכליו עכ"ל רבינו האי גאון.
ודברי רבינו שמואל בן חפני מועתקים ברד"ק (שמואל א' כ"ח), בענין בעלת אוב שהעלתה את שמואל, שכתב שלא יקובלו דברים ככתבם של חז"ל, במקום שיש להם מכחישים מן השכל ע"ש, ואולם אין לנו עסק בדבריו, אחר שדברו רבינו האי [שלו עמוד א]
גאון אביהן של ישראל, המה מקובלים אצל כל האומה, ואם הרבה חכמים חשבו לפרש עובדא דרבה בא חנה (ב"ב ראש פרק הספינה) ומעשה דר' אליעזר הגדול שאמר אמת המים יוכיח, וכותלי בית המדרש יוכיחו (ב"מ נ"ט ב'), ומעשה דחסיד אחר ששמע שתי ריבות, קבורות במחצלות של קנה [YH1] מספרות זו ם זו, מן הקורות שנתהוו בעולם (ברכות ט"ו ב') שהיה הכל במראה החלום דוקא, ולא ראיה מוחשית ממש, בכל זאת מעשה דנקדימון בן גוריון, ונסים שעשה ר' חנינא בן דוסא, וכן אלו הנסים שאירעו לשמעון הצדיק בקדשי קדשים (יומא מ"ט ע"ב), וכדומה ענינים אשר מספרים החכמים שהיו בפועל ממש, ונתפרסמו אצל כל אנשי הדור קרובים ורחוקים, עד שהיוסיפון לרומיים במלחמות היהודים מספר גם כן כי דלתות היכל ננעלו [YH2] מעצמם איזהו שנים קודם החורבן, וכן כי נראו אותות מבהילות בשמים, ואיך אפשר לפרש כאן שהיו כלם במראות החלום, או דרך רמז ומשל?
ועיין ריטב"א חידושי בבא בתרא ראש פרק הספינה, העתיק דבריו הרב הכותב לעין יעקב גם כן ראש פרק הספינה, וז"ל: יש במעשיות אשר בפרק זה ענינים זרים לבני אדם כלם, לפי שלא הרגלו בהם וכו', ויש גם כן במעשיות הללו ענינים נרמזים, שלא היו נראים להם במראות עין, רק במראות החלום לבד, וזה כי כשהחכמים צצצ הולכים בים אוקיאנוס, וגם כשהם מתבודדים, ומחשבים בענינים נוראים, ובעת השינה יראה להם כעין הרהורים ודברים נפלאים מורים על ענין אחד, והגאונים כתבו דכל היכי דנזכר בגמרא 'לדידי חזי לי' היה במראה החלום, ולא במראות עיר צצצ ממש עיין שם;
ועיין בכותב לעין יעקב בפ"ג דברכות ראש פרק 'מי שמתו', בענין מעשה בחסיד אחד ששמע שתי ריבות שמספרות זו את זו, הביא דברי הריטב"א הללו והוסיף בשמו, כי הך דפרק 'הזהב' בעובדא דר' אליעזר בן הורקנוס דאמר כותלי בית המדרש יוכיחו, היינו כי חכם אחד נתנמנם בבית המדרש,
[שלו עמוד ב]
וראה זאת בחלומו ע"ש, וסיים הכותב בזה הלשון: ולפי זה הך מעשה בחסיד אחד, ועובדא דזעירי ואבוה דשמועל דאזלו לחצר מות (ברכות שם) יתפרשו גם כן בכי האי גוונא, ומזה הרבה נסים ונפלאות אשר באו בש"ס עכ"ל, ודברי הריטב"א נובעים מדברי רבינו חננאל, הובאו דבריו בשיטה מקובצת בבא מציעא סוף פרק הזה, וכן פירש בשיטה מקובצת (ב"מ פרק הפועלים פ"ו ע"ב) מעשה דרבה בר נחמני, דאמרו דשתי כתות דפליגי במתיבתא דרקיע, ואמרו מאן מוכח? רבה בר נחמני, היה זאת כעין חלום, והראה לו זאת סמוך למיתה, כדי שיצא מן העולם בנחת, וכן פירש רבינו אלפסי בתשובה את מעשה דר' בנאה דהוי ציין מערתא, ואשכח לאברהם דהוו גאני בכנפה דשרה (ב"ב נ"ח ע"א) שהכל היה במראה החלום, וכן ראיתי זה שנים הרבה בספר ישן נושן כפתור ופרח להרב ר' יצחק הפרחי, כי העתיק גם כן דיעות הגאונים שהרבה דברים תמוהים בתלמוד יכולין להתפרש על דרך זה שהיו מתנמנמים בבית המדרש, וראו ענינים תמוהים בדמין ובמאה החלום, ועיין גם כן רמב"ם פירוש המשניות למשנה רשונה דפרק חלק, שכתב באמצע דבריו וז"ל: ועוד אחבר חיבור אקבץ בו כל הדרשות בש"ס, ואסבור בם סברות שיהיו נאותים לאמתת הענין, ואגלה מן הדרשות מהם שבאו דרך הפשט ואשר מהם היה משל, ואשר מהם היה בחלום, וזכרו אותם במאמר פשוט ומוחלט כאלו היה בהקיץ עכ"ל, וכן תמצא חכי בתלמוד מספרים על איזה מראות, והשמעת בת קול שהגיעו לאזנם, שהיו בחלום, עיין חגיגה י"ד ע"ב, וז"ל: הלך ר' יוסי הכהן וסיפר דברים לפני ר"י בן זכאי, ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו, ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים, עלו לכאן עלו טרקלין גדולים וכו' - ראינו דשמיעת בת קול הגיע להם במראות החלום, ומזה המין יתפרש לשון בת קול שהזכירו חז"ל בעובדא דר' בנאה, ובעובדא דרבה בר' חנה שהיו כלם בחלום, אכן בהרבה מקומות שהזכירו חז"ל ענין בת קול צריכין לפרש [שלז עמוד א]
שמיעה בפועל ממש שבא להם מן השמים כמ"ש במ"א.
והנה אם אמת שהצעתי לפני הקורא דעת הגאונים, כי הרבה אגדות יכולין להתפרש על דרך מראות החלום, אבל צריכין להודות כי בהרבה אגדות, אין אפשרות להבינם כי אם כשיקחו הדברים על פשוטם דברים ככתבם, וכשיטת רבינו האי גאון דהקב"ה לא אפס חסדו ואמתתו מאתנו, וכמו שהיתה השגחתו הפרטית מחופפת על עדת הנביאים, לפעול על ידם או למענם ובעבורם נסים נגלים יוצאים מהלוך הטבע, כן פועל בכחו זה, גם עבור הצדיקים אשר מקדישים עתותם לעבודת ד', ואשר הכינם מדעתם צצצ ושכלם, לעמוד לשרת לפני ד' בקודש, וכן הוא דעת הרשב"א בחידושי אגדות, מובא בכותב לעין יעקב פ"ק דחולין, בעובדא דר' פנחס בן יאיר שנקרע נהר גינאי ע"י ר"פ בן יאיר, וכתב וז"ל: ממה שנתפרסם פרסום רב בתורה, גם בספרי התלמוד, שמחוייבים להאמין, הוא התחדש אות ופלא לעת צורך לעם כלו ע"י הנביא, או אפילו לאחד מן החסידים, ונמשך הענין מאבות לבנים, עד שתמצא לרבותינו ז"ל בהרבה מקומות מספרים גם כן, כמו שקרה לר' אליעזר בן הורקנוס וחכמים בתנורו של עכנאי, וענין רבה ורבא (אולי כוונתו לרבה בהך דפרק הפועלים שהזכרנו דאמרו מאן לוכח רבה בר נחמני, ורבא היינו דשלחו לי' שלמא מרקיע) צצצ וכדומה עכ"ל הרשב"א. והנה ראינו בזה שתי שיטות שונות, ואין בידי להכריע, אכן עין בקורת יודע להבחין, ולהכיר מן המאמרים בעצמם, איזהו מהם מוכרחים אנו לקחת על פשוטם, ואיזהו מהם יכולים להתפרש שהיו בחלום ובדמיון.
[YH1]בגמרא איתא שרק אחת היתה קבורה במחצלת – המגיה למהדורת תשכ... צצצ
[YH2]צ"ל נפתחו
