מבוא התלמוד, הקדמה
מבוא התלמוד
הקדמה
דע כי התורה הקדושה נחלקת אצלנו לשני חלקים: חלק אחד נקרא תורה שבכתב והיא התורה המצויה עתה אצלנו כתבה משה על פי ד', וחלק השני נקרא תורה שבעל פה, היינו כי מסר ד' בסיני פירושים וביאורים להבין תורה שבכתב, מפני שבהעדר תורה שבעל פה אזי ברוב הפעמים עניני תורה שבכתב המה כספר החתום ואין להבינם בשום אופן, וגם נמצאו בתורה הרבה כתובים סותרים ושוברים זה את זה, ואין לישר הסתירות רק על ידי הפירושים אשר נמסרו לנו בעל פה, ועיין בהקדמת ספר מצות גדול, שהביא לדוגמא הרבה סתירות בתורה שבכתב, כמו שנאמר ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ארבע מאות ושלשים שנה [שמות יב,מ] ומצינו שקהת בן לוי היה מיורדי מצרים [שמות ו,יא], ואם תמנה כל שנותיו של קהת מאה ושלשים ושלש שנה [שמות ו,יח], וחיי עמרם מאה ושבע ושלשים [שמות ו,כ], ושמונים שנה של משה רבינו בעת שבא אליו דיבור ד' בפעם ראשון [שמות ז,ז] - לא תמצא בכללות רק שלש מאות וחמשים שנה, וכן נאמר בתורה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרים [דברים י,כב], וכשאתה מונה הפרטים לא תמצא רק תשעה וששים [בראשית מו,כו-כז], וכן במנין הלוים נמנו בכלל שנים ועשרים אלף [במדבר ג,לט] וכשאתה מונה הפרטים תמצא יתרים שלש מאות [רש"י]! וכן בגביות הכסף שנאמר בו בקע לגלגולת [שמות לח,כו] ולפי חשבון השקלים הם מאתים ככר, ובפרטות לא תמצא רק מאת ככר ואלף ותשעה שקל, שהתעוררו חז"ל על הסתירות ופירשו בדרך נאות (בכורות ח' ע"א) ע"ש; וכן כתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות [שמות כג,טו, שמות לד,יח, דברים טז,ג] וכתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות [דברים טז,ח], כתוב אחד אומר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם [שמות יב,יט] וכתוב אחד אומר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם [שמות יב,טו] ע"ש.
ועוד כי בתורתנו הקדושה לא נתבארו רק ראשי המצות אבל לא הפרטים והמקרים הנופלים, והמורה אף אם הוא חכם גדול בתורה עדייו הוא במבוכה ואינו יודע איך להתנהג ולהחריץ המשפט באלו הפרטים אשר לא נתבארו בתורה, למשל נדבר ממצוה הראשונה דפרו ורבו: הנה לא נתבאר מפורש אם היא מצוה או איננה רק ברכה, ואף אם נחליט דהיא מצוה המוטלת לחוב על האדם - עוד לא נתברר בתורה אם על שניהם המצווה או על הזכר לבד, וכן לא נדע מנין הבנים שחייב להוליד, וכן בהיה לו בנים ומתו או היכא שהניח בני בנים אם נחשבו כבנים, וכן אם הניח בת והבת הולידה בנים זכרים וכדומה שאר ספקות הנופלות בכל מצוה, ויתבאר בהמשך המאמר אשר אינם מפורשים בתורה שבכתב ולא נתבארו לחז"ל רק דרך המדות הנדרשות המקובלות אצלנו אשר על ידיהם יכולים להוציא סתום מן המפורש.
ועל אלו פירושי וחלקי המצות כוונו חז"ל במה שאמרו בתורת כהנים פ' בהר [פרשתא א], מובא ברש"י על התורה ובהרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה וז"ל: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? - לומר לך: מה שמיטה נאמרו כללות ופרטות בסיני כך כל המצות נאמרו כללות ופרטות בסיני, ע"ש, וע' רמב"ם בהקדמתו לספר הי"ד, וז"ל: כל המצות שניתנו לו למשה מסיני בפירושן ניתנו שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה [שמות כד,יב]: תורה [שמות כד,יב] - זו תורה שבכתב, והמצוה - זו פירושה; והמצוה זו הנקראת 'תורה שבעל פה' עכ"ל, ודבריו אלו נובעים מש"ס ערוך: [ברכות ה ע"א] אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם [שמות כד,יב]: לוחות - אלו עשרת הדברות, תורה זו מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זו גמרא, מלמד שכלם נאמרו למשה בסיני ע"ש; וע' גיטין ס' ע"א: אמר ר' יוחנן: לא כרת הקב"ה ברית לישראל אלא בשביל תורה שבעל פה ע"ש; ועיין ירושלמי פ"ב דפיאה [הלכה ד] וסוף פ"א דחגיגה [הלכה ח] ופ"ד דמגילה [הלכה א] וז"ל: נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב, ואין [רפד עמוד א] אנו יודעים איזה מהן חביבים! מן מה דכתיב על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ועם ישראל [שמות לד,כז] - הדא אמרת שבעל פה חשובים, ע"ש!
והנה כל עדת בני ישראל מחוייבים להאמין בקבלת חז"ל אשר יאמרו לנו שקבלו פירושי המצות בעל פה איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה, ובאה אלינו הקבלה טהורה נקיה ומבוררת בלי עירוב סיגים, ומי שאינו מאמין בתורה שבעל פה ובקבלת חז"ל אין לו חלק ונחלה אתנו, והוא מכת הצדוקים והקראים אשר נחלקו מאז מאתנו; ועיין רמב"ם פירוש המשנה סנהדרין פרק חלק, עקר שמיני, ופירוש למשנת סנהדרין פרק הנחנקין ד"ה חומר בדברי סופרים מדברי תורה [שם משנה ג], ובספרו י"ד חזקה פרק שלישי מהלכות תשובה ה"ו.
ואולם אנחנו אין לנו עסק בספרנו זה מחיוב האמונה, כי זה הספר אינו מיוחד לחכמת הדת והבאת ראיות לאמתת הקבלה, כי כבר דברתי במקומות אחרים מה שיש בזה די, רק פה שמתי מגמתי ומבטי איכות תורה שבעל פה ואיזה העקרים הנכללים בזה וכמה ענפים המסתעפים, כי צריך אתה לדעת כי שם זה, היינו 'תורה שבעל פה' הוא שם משותף כולל ענינים נפרדים כאשר באר הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפירוש המשנה ואנחנו נבאר הענינים האלו ביתר שאת.
אלו הן החילוקים הראשים הנכללים בשם זה לפי דעת הרמב"ם:
