מבוא התלמוד, פרק עשירי
משה רבינו תקן שבעת ימי המשתה ושבעת ימי אבילות (ירושלמי פ"ק דכתובות ורמב"ם פ"א מה' אבל);
משה רבינו תקן ברכת [שג עמוד ב] הזן (ברכות מ"ח ע"ב);
משה רבינו תקן שיהי' קורין הלכות חג בחג, עצרת בעצרת וכו' (מגילה ל"ב ע"ב);
משה רבינו תקן שמונה משמרות בתי כהונה (תענית כ"ז ע"ב); משה רבינו תקן שיהי' קורין בשבת ובשני וחמישי (ב"ק פ"ב ע"א ורמב"ם פי"א מה' תפילה ה"א);
יהושוע בין נון תקן ברכת הארץ (ברכות מ"ח ע"ב);
עשרה תנאים הותנה יהושוע בין נון ובית דינו כשחלק את הארץ (הרמב"ם פ"ה מה' נזקי ממון הלכה ג) קרי להו תקנות, וכן בש"ס (עירובין ט"ו ע"א) קרי להו תקנות דתקן יהושוע בין נון, ואלו הם התקנות:
א') שיהיו מרעין בחורשין
ב') שיהיו מלקטין עצים ועשבים בכל מקום
ג') שיהיו קוטמין נטיעות בכל מקום
ד') מעיין היוצא בתחלה כל בני העיר מסתפקין ממנו
ה') מחכין בימה של טבריה
ו') מפנין לאחורי הגדר
ז') מהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה
ח') מסתלקין לצדי הדרכים
ט') והתועה בין הכרמים מפסג ועולה
י') מת מצוה קונה מקומו ובמקום שנמצא שמה נקבר
(ב"ק פ"א ע"א);
ועוד נמצא שמה בגמרא עוד איזהו תקנות מיהושוע בין נון כמו דהרשות להוציא הזבלים לרשות הרבים ויוכל לצברו
שלשים יום;
וכן תנאי בית דין הוא שיורד אדם לתוך שדה חברו וקוצץ שוכו של חברו ונותן לו דמיו;
ותנאי בית דין הוא שיהא אחד שופך יינו מן כדו להציל דובשנו של חברו;
ותנאי ב"ד שיהיה זה מפרק עציו שלו וטוען פשתנו של חברו ונותן לו דמיו שעל מנת כן הנחיל יהושוע את הארץ ע"ש; והרי"ף הביא תקנות אלו גם כן לפסק הלכה, וע' לחם משנה
פ"ה מה' ניזקי ממון ה"א.
בועז תקן שיהא אדם שואל את חברו בשם, והיינו שיברכו בשלום שהוא גם כן שמותיו של הקב"ה (ברכות נ"ד, ע"א ס"ג ע"א, מכות כ"ג ע"ב);
שמואל הרמתי תקן ששה עשר משמורת כהונה (תענית כ"ז ע"א):
דוד המלך תקן ארבע ועשרים משמורת כהונה לצורך עבודה ושיר (תענית כ"ז ע"א);
[דש עמוד א]
וע' מ"ש החכם אבן עזרא פ' בא על פסוק החודש הוה לכם וז"ל: אחר נתינת התורה לא חדשו הנביאים דבר רק לצורך שעה כמו גדעון ואליהו; ואל יעלה בלבך דברי השיר שהיה בבית ראשון ע"י דוד המלך כי היה כמו תקון ומיסוד שיסד דוד ושלמה וככה כתוב המה יסד דוד ושמואל [הרואה] באמונתם (דברי הימים א ט,כב) באמונתם ולא בנבואתם עכ"ל.
דוד תקן 'על ישראל עמך ועל ירושלים עירך' [בברכת המזון] (ברכות מ"ח ע"ב);
גם תקן שיהי' אומרים מאה ברכות בכל יום (טור או"ח ה' ברכות סי' מ"ה בשם רבינו נטרונאי גאון);
שלמח המלך תקן 'על הבית הגדול והקדוש' (ברכות מ"ח ע"ב); גם שיהיו הולכי דרכים מותרים להלוך בשבילים שבשדות
(רמב"ם פ"ה מה' ניזקי ממון ה"ד ומוכח כן מש"ס ב"ק פ"ב ע"ב);
וכן תקן עירובין, כמו שהזכרתי למעלה;
דניאל תקן שיהיה מתפללין שלשה פעמים ביום, וגם תקן שלא יהיו מתפללין רק בבית שיש בו חלונות (ספר מצות גדול בהקדמתו);
כנסת הגדולה ומרדכי ואסתר בראשם תקנו שיעשו יום ארבעה עשר וחמשה עשר באדר משתה ושמחה, יום טוב, וחילוק מתנות לאביונים, ומשלוח מנות איש לרעהו; וכן תקנו שיקראו את המגילה בי"ד לפרזים וט"ו לבני כרכים; ועוד תקנו לכפרים שיהיו רשאים לקרות המגילה ביום הכניסה שקודם פורים, היינו פעמים בי"א, פעמים בי"ב, פעמים בי"ג, באדר (מגילה ב' ע"א): ועל קריאת המגילה באה גם כן הסכמה מב"ד של מעלה, ודרשו (מגילה ז' ע"א) קיימו וקבלו (אסתר ט,כז) קיימו למעלה מה שהסכימו למטה; וכן תקנו שיהי' מתענין בשלש עשר באדר (רמב"ם ה' תענית);
עזרא תקן:
א') שיהיו קורין במנחה בשבת
ב') שיהיו קורין בשני ובחמישי עשרה פסוקים
ג') שיהיו דנין בשני ובחמישי
ד') מכבסין בחמישי בשבת
ה') אוכלים שום בערב שבת
ו') שתהא אשה משכמת ואופה כערב שבת
ז') שתהא אשה חוגרת בסינר
ח') שתהא אשה חופפת וטובלת
ט') שיהי רוכלים מחזירים [דש עמוד ב] בעירות
י') תקן טבילה לבעל קרי;
וע' ירושלמי פ"ד דמגילה שנמצאו איזהו שינויים,
כמו אשה חוגרת בסינר בין מלפניה ביז מלאחריה;
עוד נמצאו שיהיו קורין בשני ובחמישי ובש"ס דילן הגירסא דתקן שיהי' קוריו במנחה בשבת, ע' מגן אברהם ה' קריאת התורה סי' קל"ה מ"ש ע"ד הרי"ף;
ועוד הערני משכיל אחד כי נמצא שמה בין תקנת עזרא שיהיו הנשים מספרות בבית הכסא, ואצלנו לא נזכר והך תקנה דיהיו נשים מספרות בבית הכסא מובא אצלנו (סנהדרין י"ט ע"א); בשם ר' יוסי דציפורי;
ועוד מצאתי כי נחשב בירושלמי בין תקנת עזרא טבילת בעל קרי כמו שהוא בש"ס בבלי, ואולם בירושלמי פ"ק דשבת
נחשב תקנה דטבילת בעל קרי בין שמונה עשר דבר שגזרו זקני בית שמאי ובית הלל עוד נמצא הרבה תקנות עזרא אשר אין נכללים בעשר תקמח הללו (ב"ק פ"ב ע"א); כמו דתקן שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם (ברכות ס"ג ע"א);
עזרא תקן שיהי' קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, וקללות במשנה תורה קודם ראש השנה (מגילה ל"א ע"א)
עזרא תקן שיהי' מושיבין סופר בצד סופר (ב"ב כ"ב ע"א) החוס' שמה מחקו גירסא זו מפני דלא נחשב בין תקנות עזרא ולא ידעתי מדוע לא קשיא להו על התקנה שהזכרתי מסוף מגילה דיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה דגם כן לא נחשב בין תקנות עזרא בפרק מרובה וצ"ע;
מימות עזרא נהגו להעמיד מתורגמן (רמב"ם פי"ב מה' ברכות); תקנו אנשי כנסת הגדולה מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תפלת שמונה עשרה על הסדר (מגילה י"ז ע"ב);
וע' גם כן מ"ש ברכות ל"ג ע"א: אנשי כנסת הגדולה תקנו לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות, על הסדר וע' רמב"ם פ"א מה' תפלה שכתב עזרא ובית דינו, תקנו תפלות והבדלות מפני שעזרא היה ראש לכנסיה מיחס התקנות אליו, וע' רש"י ברכות ל"כ ע"ב ד"ה 'האל הגדול הגבור והנורא' אי לאו דתקנינהו אנשי כנה"ג בתפלה [שה עמוד א] כשהתפלל עזרא על מעל הגולה ע"ש - הרי דעזרא נקרא בלשון הגמרא 'אנשי כנסת הגדולה'.
עוד נמצא אצלנו תקנות נביאים בסתם בלי פורש שמותם:
שני ימים ראשונים של ראש השנה תקנת נביאים הראשונים (ירושלמי סוף פ"ג דעירובין);
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית תקנת נביאים (משנה
פ"ד דידים);
חיבוט ערבה תקנת נביאים (סוכה מ"ו ע"ב);
סדר קידושא דסידרא היא תקנת נביאים וזקנים הראשונים (טור או"ח סי' קל"ב).
