מבוא התלמוד, פרק שישי

מתוך Hareidi Hebrew
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

והנה כל ההלכות הן במשנה והן בגמרא אשר באו על האופנים הנזכרים למעלה, היינו הן אותן שבאו דרך פירוש להבין כוונת איזהו פסוקים סתומים, או שבאו לבאר פרטים

ותנאים ממצות התורה, או שבאו דרך דרשות במדות המקובלות, או שיש להם מקור מכח הסברא, או נלמדים מדברי נביאים - בכל אלו דין 'תורה' יש לאלו ההלכות, ומכין ועונשין

העובר עליהם כמו שעובר על דבר אשר מפורש בתורה.

אכן נמצאו במשנה וגמרא וכן בהרבה ברייתות ענינים שונים אשר אין להם יחס לאלו האופנים, רק המה תקנות וגזירות

חכמים שעשו משום גרר וסייג לעשות משמרת לדברי תורה כל חכם בזמנו הבין מצב האומה כי הצורך לעשות תקנות וגזרות לצורך חזוק הפרצות ותקנות וגזירות הללו מכונים בשם

'דרבנן', ואין כאן עונש מלקות ומכל שכן עונש מיתה רק העובר על דבריהם לוקה מכות מרדות, וכן מורין להקל היכי שנופל לנו ספק מפני הכלל ד'ספק דבריהם להקל' אף שלדעת הרמב"ם פ"א מה' ממרים ובספר המצות שורש ראשון גם כל התקנות והסייגים נכנסים תחת מצות עשה שבתורה 'על פי

התורה אשר יורוך', ובא בקבלה דהיא מצות עשה לשמוע בכל עת לבית דין הגדול ולהאזין דבריהם; והמאמין במשה ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולהשען על משפטיהן, והעובר על דבריהם עובר על עשה, גם על לא [רצג טור א] תעשה, דכתיב לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימיו ושמאל, ע"ש, ולדעתו תקנות וגזירות

סייגים של חכמים אעפ"י דחדשים המה רק מעשה בני אדם, מה שחדשו החכמים לפי הכרע דעתם לפי החוב אשר מוטל עליהם לשמור חומת ציון ולפקח בכל עת לטובת הדת לבנות בנין אדיר וקיים בישראל, מכל מקום אִתָּם הכח והעוז על פי התורה לתת קיום והעמדה לתקנותיהם ועשיותיהם שיתמידו לנצח באומה, ואין ב"ד יכול לבטל דבריהם 'אלא אם כן גדול מהם בחכמה ובמנין' ואם פשט איסורם וגזירתם בכל העולם אזי אפילו גדול בחכמה ובמנין איו יכול לבטל, כמו שנתבאר ברמב"ם פ"ב מה' ממרים, והארכתי בזה הרבה בספרי 'משפט ההוראה ודרכי הוראה' לבאר כל העקרי' הענפים.


ובכל זאת אף שיש לחכמים כח ע"פ דין תורה לתקן ולגזור בכל מה שנכון לפניהם - איו לוקין העובר על דבריהם מלקות של תורה מפני דהוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד' דהרי זקן ממרא מיתתו בחנק מפני שעבר על לאו ד'לא תסור' והקילו כסדק תקנה וגזירה משום דתנאי היו בתקנתם וגזירתם דבמקום

ספק או בשארי מקרים דלא הוי בכלל הגזירה - נלך להקל, ע' לחם משנה פ"א מהלכות ממרים.

והנה כאן באתי להציג לעיני הקורא פרטי התקנות והגזירות לפי הלוך הזמן בסדר נאה ומתוקן למען נדע להבחין בפרטות אותן הענינים אשר דינם דין תירה ע"פ האופנים המבוארים למעלה בשלשה סוגים הנופלים תחת 'תורה שבעל פה' ובין אותן הענינים אשר נתחדשו דור אחר דור מנביאים וחכמי

הזמן רק משום צורך משמרת וסייג לדברי תורה.

נתחיל מן גזירת הנביאים:

הערות שוליים